ב"ה

Studio Lezione del giorno 3 Chapters Rambam

Rambam - 3 Chapters a Day

תשובה - פרק י, קריאת שמע - פרק א, קריאת שמע - פרק ב

אאַל יֹאמַר אָדָם: הֲרֵינִי עוֹשֶׂה מִצְוֹת הַתּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּחָכְמָתָהּ כְּדֵי שֶׁאֲקַבֵּל כָּל הַבְּרָכוֹת הַכְּתוּבוֹת בָּהּ אוֹ כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא; וְאֶפְרשׁ מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁהִזְהִירָה תּוֹרָה מֵהֶן כְּדֵי שֶׁאִנָּצֵל מִן הַקְּלָלוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא אִכָּרֵת מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא - אֵין רָאוּי לַעֲבֹד אֶת ה' עַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה.

שֶׁהָעוֹבֵד עַל דֶּרֶךְ זֶה הוּא עוֹבֵד מִיִּרְאָה וְאֵינָהּ מַעֲלַת הַנְּבִיאִים וְלֹא מַעֲלַת הַחֲכָמִים. וְאֵין עוֹבְדִים ה' עַל הַדֶּרֶךְ זֶה אֶלָּא עַמֵּי הָאָרֶץ וְהַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים, שֶׁמְּחַנְּכִין אוֹתָן לַעֲבֹד מִיִּרְאָה עַד שֶׁתִּרְבֶּה דַּעְתָּן וְיַעַבְדוּ מֵאַהֲבָה.

בהָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת וְהוֹלֵךְ בִּנְתִיבוֹת הַחָכְמָה - לֹא מִפְּנֵי דָּבָר בָּעוֹלָם וְלֹא מִפְּנֵי יִרְאַת הָרָעָה וְלֹא כְּדֵי לִירַשׁ הַטּוֹבָה, אֶלָּא עוֹשֶׂה הָאֱמֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֱמֶת, וְסוֹף הַטּוֹבָה לָבֹא בִּגְלָלָהּ.

וּמַעֲלָה זוֹ הִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאֹד וְאֵין כָּל חָכָם זוֹכֶה לָהּ. וְהִיא מַעֲלַת אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁקְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבוֹ, לְפִי שֶׁלֹּא עָבַד אֶלָּא מֵאַהֲבָה.

וְהִיא הַמַּעֲלָה שֶׁצִּוָּנוּ בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ". וּבִזְמַן שֶׁיֶּאֱהֹב אָדָם אֶת ה' אַהֲבָה הָרְאוּיָה - מִיָּד יַעֲשֶׂה כָּל הַמִּצְוֹת מֵאַהֲבָה.

גוְכֵיצַד הִיא הָאַהֲבָה הָרְאוּיָה? הוּא שֶׁיֶּאֱהַב אֶת ה' אַהֲבָה גְּדוֹלָה יְתֵרָה עַזָּה מְאֹד, עַד שֶׁתְּהֵא נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּאַהֲבַת ה', וְנִמְצָא שׁוֹגֶה בָהּ תָּמִיד. כְּאִלּוּ חוֹלֶה חֳלִי הָאַהֲבָה, שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְנוּיָה מֵאַהֲבַת אוֹתָהּ אִשָּׁה, וְהוּא שׁוֹגֶה בָהּ תָּמִיד, בֵּין בְּשִׁבְתּוֹ בֵּין בְּקוּמוֹ, בֵּין בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה; יָתֵר מִזֶּה תִּהְיֶה אַהֲבַת ה' בְּלֵב אוֹהֲבָיו שׁוֹגִים בָּהּ תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ: "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ". וְהוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אָמַר דֶּרֶךְ מָשָׁל: "כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי". וְכָל שִׁיר הַשִּׁירִים מָשָׁל הוּא לְעִנְיָן זֶה.

דאָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים: שֶׁמָּא תֹּאמַר 'הֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהֱיֶה עָשִׁיר', 'בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא 'רַבִּי'', 'בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא', תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְאַהֲבָה אֶת יְיָ" - כָּל מַה שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים לֹא תַעֲשׂוּ אֶלָּא מֵאַהֲבָה.

וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים: "בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד", וְלֹא בִשְׂכַר מִצְוֹתָיו.

וְכֵן הָיוּ גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים מְצַוִּים לִנְּבוֹנֵי תַלְמִידֵיהֶם וּמַשְׂכִּילֵיהֶם בְּיִחוּד: אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב וְכוּ', אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא הָרַב רָאוּי לְשַׁמְּשׁוֹ; כְּלוֹמַר: עִבְדוּ מֵאַהֲבָה.

הכָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תַגִּיעַ עָלָיו פֻּרְעָנוּת - הֲרֵי זֶה עוֹסֵק שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ; וְכָל הָעוֹסֵק בָּהּ לֹא לְיִרְאָה וְלֹא לְקַבֵּל שָׂכָר אֶלָּא מִפְּנֵי אַהֲבַת אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ שֶׁצִּוָּה בָּהּ - הֲרֵי זֶה עוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ.

וְאָמְרוּ חֲכָמִים: 'לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ; שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ - בָּא לִשְׁמָהּ'.

לְפִיכָךְ כְּשֶׁמְּלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים וְאֶת הַנָּשִׁים וּכְלָל עַמֵּי הָאָרֶץ - אֵין מְלַמְּדִין אוֹתָם אֶלָּא לַעֲבֹד מִיִּרְאָה וּכְדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר.

עַד שֶׁתִּרְבֶּה דַּעְתָּן וְיִתְחַכְּמוּ חָכְמָה יְתֵרָה, מְגַלִּים לָהֶם רָז זֶה מְעַט מְעַט, וּמַרְגִּילִין אוֹתָם לְעִנְיָן זֶה בְּנַחַת, עַד שֶׁיַּשִּׂיגוּהוּ וְיֵדָעוּהוּ וְיַעַבְדוּהוּ מֵאַהֲבָה.

ודָּבָר יָדוּעַ וּבָרוּר שֶׁאֵין אַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְשֶׁרֶת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם עַד שֶׁיִּשְׁגֶּה בָהּ תָּמִיד כָּרָאוּי, וְיַעֲזֹב כָּל מַה שֶׁבָּעוֹלָם חוּץ מִמֶּנָּה, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה וְאָמַר: "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ".

אֵינוֹ אוֹהֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בְּדַעַת שֶׁיֵּדָעֵהוּ; וְעַל פִּי הַדֵּעָה תִּהְיֶה הָאַהֲבָה: אִם מְעַט - מְעַט, וְאִם הַרְבֵּה - הַרְבֵּה.

לְפִיכָךְ: צָרִיךְ הָאָדָם לְיַחֵד עַצְמוֹ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּחָכְמוֹת וּתְבוּנוֹת הַמּוֹדִיעִים לוֹ אֶת קוֹנוֹ כְּפִי כֹחַ שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה.

בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְסַיְּעָן:

נִגְמַר סֵפֶר רִאשׁוֹן וְהוּא סֵפֶר הַמַּדָּע. וּמִנְיַן פְּרָקָיו - שִׁשָׁה וְאַרְבָּעִים פְּרָקִים:

הִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה - עֲשָׂרָה פְרָקִים.

הִלְכוֹת דֵּעוֹת - שִׁבְעָה פְרָקִים.

הִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה - שִׁבְעָה פְרָקִים.

הִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה וְחֻקּוֹת הַגּוֹיִים - שְׁנֵים עָשָׂר פְּרָקִים.

הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה - עֲשָֹרָה פְּרָקִים.

מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ, כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי (תהלים קיט, צז)

סֵפֶר אַהֲבָה

וְהוּא סֵפֶר שֵׁנִי

הִלְכוֹתָיו שֵׁשׁ, וְזֶהוּ סִדּוּרָן:

הִלְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע

הִלְכוֹת תְּפִלָּה וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים

הִלְכוֹת תְּפִלִּין וּמְזוּזָה וְסֵפֶר תּוֹרָה

הִלְכוֹת צִיצִית

הִלְכוֹת בְּרָכוֹת

הִלְכוֹת מִילָה

הִלְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע

מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת; וְהִיא: לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם.

וּבֵאוּר מִצְוָה זוֹ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.

אפַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם קוֹרְאִין קְרִיאַת שְׁמַע, בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר; שֶׁנֶּאֱמַר׃ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ (דברים ו, ז) – בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִין וְזֶהוּ לַיְלָה, וּבְשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין וְזֶהוּ יוֹם.

בוּמַה הוּא קוֹרֵא? שְׁלשָׁה פַּרְשִׁיּוֹת אֵלּוּ; [וְ]הֵן: 'שְׁמַע', 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', 'וַיֹּאמֶר'.

וּמַקְדִּימִין לִקְרוֹת פַּרְשַׁת 'שְׁמַע', מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ: יִחוּד הַשֵּׁם, וְאַהֲבָתוֹ, וְתַלְמוּדוֹ – שֶׁהוּא הָעִקָּר הַגָּדוֹל שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ.

וְאַחֲרֶיהָ וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צִוּוּי עַל (זכירת) שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת. וְאַחַר כָּךְ פַּרְשַׁת צִיצִית, שֶׁגַּם הִיא יֵשׁ בָּהּ צִוּוּי עַל זְכִירַת כָּל הַמִּצְוֹת.

גאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִצְוַת צִיצִית נוֹהֶגֶת בַּלַּיְלָה - קוֹרְאִין אוֹתָהּ בַּלַּיְלָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ זִכְרוֹן יְצִיאַת מִצְרַיִם.

וּמִצְוָה לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ (דברים טז, ג).

וּקְרִיאַת שָׁלשׁ פַּרְשִׁיּוֹת אֵלּוּ עַל סֵדֶר זֶה – הִיא הַנִּקְרֵאת: 'קְרִיאַת שְׁמַע'.

דהַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, כְּשֶׁהוּא גּוֹמֵר פָּסוּק רִאשׁוֹן אוֹמֵר בְּלַחַשׁ: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא כְּדַרְכּוֹ 'וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ' עַד סוֹפָהּ.

וְלָמָּה קוֹרִין כֵּן? מָסֹרֶת הִיא בְּיָדֵינוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁקָּבַץ יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת בָּנָיו בְּמִצְרַיִם בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ, צִוָּם וְזֵרְזָם עַל יִחוּד הַשֵּׁם וְעַל דֶּרֶךְ ה' שֶׁהָלַךְ בָּהּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק אָבִיו.

וְשָׁאַל אוֹתָם וְאָמַר לָהֶם: בָּנַי, שֶׁמָּא יֵשׁ בָּכֶם פַּסְלוּת – מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד עִמִּי בְּיִחוּד הַשֵּׁם? כְּעִנְיָן שֶׁאָמַר לָנוּ משֶׁה רַבֵּינוּ: פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה וְגוֹ' (דברים כט, יז). עָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד; כְּלוֹמַר, 'שְׁמַע מִמֶּנּוּ אָבִינוּ יִשְׂרָאֵל: יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד'. פָּתַח הַזָּקֵן וְאָמַר: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. לְפִיכָךְ נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שֶׁבַח שֶׁשִּׁבַּח בּוֹ יִשְׂרָאֵל הַזָּקֵן אַחַר פָּסוּק זֶה.

ההַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. בַּיּוֹם מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבַלַּיְלָה מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ.

ובְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְּפָנֶיהָ בַּיּוֹם: 'יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ וְכוּ'', וּבְרָכָה שְׁנִיָּה – 'אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ'. וְשֶׁל אַחֲרֶיהָ – 'אֱמֶת וְיַצִּיב'.

וּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְּפָנֶיהָ בַּלַּיְלָה – 'מַעֲרִיב עֲרָבִים וְכוּ'', שְׁנִיָּה לָהּ – 'אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהָבְתָּ כוּ''.

וּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל אַחֲרֶיהָ – 'אֱמֶת וֶאֱמוּנָה', שְׁנִיָּה לָהּ – 'הַשְׁכִּיבֵנוּ'.

זבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה – פּוֹתֵחַ בָּהּ בְּ'בָרוּךְ' וְחוֹתֵם בָּהּ בְּ'בָרוּךְ'. וּשְׁאָר בִּרְכוֹתֶיהָ, חוֹתֵם בְּכָל אַחַת מֵהֶן בְּ'בָרוּךְ' וְאֵין לָהֶם פְּתִיחָה בְּ'בָרוּךְ'. בְּרָכוֹת אֵלּוּ עִם שְׁאָר כָּל הַבְּרָכוֹת הָעֲרוּכוֹת בְּפִי כָּל יִשְׂרָאֵל – עֶזְרָא הַסּוֹפֵר וּבֵית דִּינוֹ תִּקְּנוּם; וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִפְחוֹת מֵהֶם וְלֹא לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם.

מָקוֹם שֶׁהִתְקִינוּ לַחְתֹּם בְּ'בָרוּךְ' – אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם; וּמָקוֹם שֶׁהִתְקִינוּ שֶׁלֹּא לַחְתֹּם – אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם. מָקוֹם שֶׁהִתְקִינוּ שֶׁלֹּא לִפְתֹּחַ בְּ'בָרוּךְ' – אֵינוֹ רַשַּׁאי לִפְתֹּחַ, מָקוֹם שֶׁהִתְקִינוּ לִפְתֹּחַ – אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לִפְתֹּחַ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל הַמְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בִּבְרָכוֹת – הֲרֵי זֶה טוֹעֶה, וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ כַּמַּטְבֵּעַ. וְכָל שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר 'אֱמֶת וְיַצִּיב' בְּשַׁחֲרִית וֶ'אֱמֶת וֶאֱמוּנָה' בְּעַרְבִית – לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

חהִקְדִּים בְּרָכָה שְׁנִיָּה לִבְרָכָה רִאשׁוֹנָה, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, בֵּין לְפָנֶיהָ בֵּין לְאַחֲרֶיהָ – יָצָא; לְפִי שֶׁאֵין סֵדֶר בַּבְּרָכוֹת.

בְּשַׁחֲרִית – פָּתַח 'יוֹצֵר אוֹר' וְסִיֵּם 'מַעֲרִיב עֲרָבִים', לֹא יָצָא; פָּתַח בְּ'מַעֲרִיב עֲרָבִים' וְסִיֵּם בְּ'יוֹצֵר אוֹר', יָצָא. וּבָעֶרֶב – פָּתַח בְּ'מַעֲרִיב עֲרָבִים' וְסִיֵּם בְּ'יוֹצֵר אוֹר', לֹא יָצָא; פָּתַח בְּ'יוֹצֵר אוֹר' וְסִיֵּם בְּ'מַעֲרִיב עֲרָבִים', יָצָא. שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הוֹלְכוֹת אַחַר חֲתִימָתָן.

טאֵי זֶהוּ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה? מִצְוָתָהּ מִשְּׁעַת יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים עַד חֲצִי הַלַּיְלָה. וְאִם עָבַר וְאֵחַר וְקָרָא עַד שֶׁלֹּא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ; שֶׁלֹּא אָמְרוּ עַד חֲצוֹת אֶלָּא כְּדֵי לְהַרְחִיק אָדָם מִן הַפְּשִׁיעָה.

יהַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה – לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה אָנוּס, כְּגוֹן שִׁכּוֹר אוֹ חוֹלֶה וְכַיּוֹצֵא בָהֶן. וְאָנוּס שֶׁקָּרָא בְּעֵת זֶה אֵינוֹ אוֹמֵר הַשְׁכִּיבֵנוּ.

יאוְאֵי זֶה הוּא זְמַנָּהּ בַּיּוֹם? מִצְוָתָהּ שֶׁיַתְחִיל לִקְרוֹת קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה, כְּדֵי שֶׁיִּגְמוֹר לִקְרוֹת וּלְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עִם הָנֵץ הַחַמָּה. וְשִׁעוּר זֶה כְּמוֹ עִשּׂוּר שָׁעָה קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ.

וְאִם אֵחַר וְקָרָא קְרִיאַת שְׁמַע אַחַר שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ - יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ; שֶׁעוֹנָתָהּ עַד סוֹף שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם לְמִי שֶׁעָבַר וְאֵחַר.

יבמִי שֶׁהִקְדִּים וְקָרָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, אַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁלִים קֹדֶם שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה – יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

וּבִשְׁעַת הַדְּחַק, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מַשְׁכִּים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ – קוֹרֵא לְכַתְּחִלָּה מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשָּׁחַר.

יגהַקּוֹרֵא אַחַר שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם, אֲפִלּוּ הָיָה אָנוּס – לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתוֹ; אֶלָּא הֲרֵי הוּא כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה.

וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ כָּל הַיּוֹם, אֲפִלּוּ אֵחַר וְקָרָא אַחַר שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת.

אהַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא כִוֵּן לִבּוֹ בְּפָסוּק רִאשׁוֹן שֶׁהוּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְהַשְּׁאָר, אִם לֹא כִוֵן לִבּוֹ – יָצָא.

אֲפִלּוּ הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה כְּדַרְכּוֹ אוֹ מַגִּיהַּ אֶת הַפַּרְשִׁיּוֹת הָאֵלּוּ בְּעוֹנַת קְרִיאָה, יָצָא; וְהוּא, שֶׁכִּוֵּן לִבּוֹ בְּפָסוּק רִאשׁוֹן.

בכָּל אָדָם קוֹרִין כְּדַרְכָּן: בֵּין עוֹמְדִין, בֵּין מְהַלְּכִין, בֵּין שׁוֹכְבִין, בֵּין רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְהֵמָה. וְאָסוּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וְהוּא מֻטָּל וּפָנָיו טוּחוֹת בַּקַּרְקַע, אוֹ מֻשְׁלָךְ עַל גַּבּוֹ וּפָנָיו לְמַעְלָה. אֲבָל קוֹרֵא הוּא וְהוּא שׁוֹכֵב עַל צִדּוֹ.

וְאִם הָיָה בַּעַל בָּשָׂר הַרְבֵּה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְהַפֵּךְ עַל צִדּוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה חוֹלֶה, נוֹטֶה מְעַט לְצִדּוֹ וְקוֹרֵא.

גמִי שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עַל רַגְלָיו, עוֹמֵד בְּפָסוּק רִאשׁוֹן, וְהַשְּׁאָר קוֹרֵא וְהוּא מְהַלֵּךְ. הָיָה יָשֵׁן, מְצַעֲרִין אוֹתוֹ וּמְעִירִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּקְרָא פָּסוּק רִאשׁוֹן, וּמִכַּאן וְאֵילַךְ – אִם אֲנָסַתּוּ שֵׁנָה, אֵין מְצַעֲרִין אוֹתוֹ.

דמִי שֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּמְלָאכָה, מַפְסִיק עַד שֶׁיִּקְרָא פַּרְשָׁה רִאשׁוֹנָה כֻּלָּהּ. וְכֵן הָאֻמָּנִין בְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן בְּפַרְשָׁה רִאשׁוֹנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קְרִיאָתָן עֲרַאי, וְהַשְּׁאָר קוֹרֵא הוּא כְּדַרְכּוֹ וְעוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ. אֲפִלּוּ הָיָה עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְּרֹאשׁ הַכֹּתֶל, קוֹרֵא בִּמְקוֹמוֹ, וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.

ההָיָה עוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וְהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע – פּוֹסֵק וְקוֹרֵא, וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. הָיָה עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים, לֹא יִפְסֹק; אֶלָּא יִגְמֹר עִסְקֵיהֶן, וְיִקְרָא אִם נִשְׁאַר עֵת לִקְרוֹת.

והָיָה עוֹסֵק בַּאֲכִילָה, אוֹ שֶׁהָיָה בַּמֶּרְחָץ, אוֹ שֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּתִסְפֹּרֶת, אוֹ שֶׁהָיָה מְהַפֵּךְ בְּעוֹרוֹת, אוֹ שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בְּדִין – גּוֹמֵר וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע. וְאִם הָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יַעֲבוֹר זְמַן קְרִיאָה, וּפָסַק וְקָרָא – הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

זמִי שֶׁיָּרַד לִטְבֹּל, אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְרוֹת קֹדֶם שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה, יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא. וְאִם הָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא תָּנֵץ הַחַמָּה קֹדֶם שֶׁיִּקְרָא, יִתְכַּסֶּה בַּמַּיִם שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהֶן וְיִקְרָא.

וְלֹא יִתְכַּסֶּה לֹא בְּמַיִם הָרָעִים שֶׁרֵיחָן רַע, וְלֹא בְּמֵי הַמִּשְׁרָה, וְלֹא בְּמַיִם צְלוּלִין, מִפְּנֵי שֶׁעֶרְוָתוֹ נִרְאֵית בָּהֶן. אֲבָל מִתְכַּסֶּה הוּא בְּמַיִם עֲכוּרִין שֶׁאֵין רֵיחָן רַע וְקוֹרֵא בִּמְקוֹמוֹ.

חהַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע לֹא יִרְמֹז בְּעֵינָיו וְלֹא יִקְרוֹץ בִּשְׂפָתָיו וְלֹא יַרְאֶה בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה קְרִיאָתוֹ עֲרַאי. וְאִם עָשָׂה כֵן, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ – הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה. וְצָרִיךְ לְהַשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא; וְאִם לֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא. וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתָיו; וְאִם לֹא דִקְדֵּק, יָצָא.

טכֵּיצַד יְדַקְדֵּק? יִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יַרְפֶּה הֶחָזָק וְלֹא יַחֲזִיק הָרָפֶה, וְלֹא יָנִיחַ הַנָּד וְלֹא יָנִיד הַנָּח. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לִתֵּן רֶוַח בֵּין הַדְּבָקִים, בֵּין כָּל שְׁתֵּי אוֹתִיוֹת הַדּוֹמוֹת שֶׁאַחַת מֵהֶן סוֹף תֵּבָה וְהָאַחֶרֶת תְּחִלַּת תֵּבָה הַסְּמוּכָה לָהּ. כְּגוֹן: בְּכָל לְבָבְךָ – קוֹרֵא 'בְּכָל' וְשׁוֹהֶה וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא 'לְבָבְךָ'. וְכֵן׃ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, הַכָּנָף פְּתִיל. וְצָרִיךְ לְבָאֵר זַיִ"ן שֶׁל תִּזְכְּרוּ.

וְצָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּדַלֶ"ת שֶׁל אֶחָד, כְּדֵי שֶׁיַּמְלִיכֵהוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבְאַרְבַּע רוּחוֹת. וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יַחֲטוֹף בַּחֵי"ת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא כְּאוֹמֵר: 'אֵי חָד'.

יקוֹרֵא אָדָם אֶת שְׁמַע בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה מְבִינָהּ. וְהַקּוֹרֵא בְּכָל לָשׁוֹן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מִדִּבְרֵי שִׁבּוּשׁ שֶׁבְּאוֹתוֹ הַלָּשׁוֹן, וּמְדַקְדֵּק בְּאוֹתוֹ הַלָּשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁמְּדַקְדֵּק בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.

יאהַקּוֹרֵא לְמַפְרֵע לֹא יָצָא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּסֵדֶר הַפְּסוּקִים, אֲבָל אִם הִקְדִּים פַּרְשָׁה לְפַרְשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי – אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיָּצָא, לְפִי שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לָהּ בַּתּוֹרָה. קָרָא פָּסוּק וְחָזַר וּקְרָאוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה – הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה. קָרָא מִלָּה אַחַת וּכְפָלָהּ, כְּגוֹן שֶׁקָּרָא 'שְׁמַע שְׁמַע' – מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ.

יבקְרָאָהּ סֵרוּגִין, יָצָא. אֲפִלּוּ שָׁהָה בֵּין סֵרוּג לְסֵרוּג כְּדֵי לִגְמוֹר אֶת כֻּלָּהּ – יָצָא, וְהוּא שֶׁיִּקְרָא עַל הַסֵּדֶר.

קְרָאָהּ מִתְנַמְנֵם, וְהוּא מִי שֶׁאֵינוֹ עֵר וְלֹא נִרְדָּם בְּשֵׁנָה – יָצָא, וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיֶה עֵר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן.

יגסָפֵק קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע סָפֵק לֹא קָרָא, חוֹזֵר וְקוֹרֵא, וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. אֲבָל אִם יָדַע שֶׁקָּרָא, וְנִסְתַּפֵּק לוֹ אִם בֵּרַךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ אוֹ לֹא בֵרַךְ – אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ. קָרָא וְטָעָה, יַחֲזֹר לַמָּקוֹם שֶׁטָּעָה. נֶעְלָם מִמֶּנּוּ בֵּין פַּרְשָׁה לְפַרְשָׁה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵי זוֹ פַּרְשָׁה הִשְׁלִים וְאֵי זוֹ צָרִיךְ לְהַתְחִיל, חוֹזֵר לְפַרְשָׁה רִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא ׳וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ׳.

ידטָעָה בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהֵיכָן פָּסַק, חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַפֶּרֶק. הָיָה קוֹרֵא 'וּכְתַבְתָּם' וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הוּא בְּ'וּכְתַבְתָּם' שֶׁל שְׁמַע אוֹ בְּ'וּכְתַבְתָּם' שֶׁבִּ'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', חוֹזֵר לְ'וּכְתַבְתָּם' שֶׁל שְׁמַע.

וְאִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אַחַר שֶׁקָּרָא 'לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם', אֵינוֹ חוֹזֵר, שֶׁעַל הֶרְגֵּל לְשׁוֹנוֹ הוּא הוֹלֵךְ.

טוהָיָה קוֹרֵא וּפָגַע בַּאֲחֵרִים אוֹ פָּגְעוּ בוֹ אֲחֵרִים, אִם הָיָה בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק – פּוֹסֵק וּמַתְחִיל וְשׁוֹאֵל שְׁלוֹם מִי שֶׁהוּא חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ, כְּגוֹן שֶׁפָּגַע בְּאָבִיו אוֹ רַבּוֹ אוֹ מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה; וּמֵשִׁיב 'שָׁלוֹם' לְכָל אָדָם שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם.

טזהָיָה קוֹרֵא בְּאֶמְצַע הַפַּרְשָׁה – אֵינוֹ פוֹסֵק וּמַתְחִיל לִשְׁאוֹל אֶלָּא בִּשְׁלוֹם מִי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן מֶלֶךְ אוֹ אַנָּס וְכַיּוֹצֵא בָהֶן; אֲבָל מִי שֶׁהוּא חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ, כְּגוֹן אָבִיו אוֹ רַבּוֹ, אִם נָתַן לוֹ שָׁלוֹם תְּחִלָּה – פּוֹסֵק וּמֵשִׁיב לוֹ שָׁלוֹם.

יזוְאֵלוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים: בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה, בֵּין שְׁנִיָּה לִשְׁמַע, בֵּין שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, בֵּין וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְוַיֹּאמֶר; בֵּין הַפְּרָקִים הָאֵלּוּ שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם.

אֲבָל בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב – הֲרֵי זֶה כְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק, וְלֹא יַפְסִיק אֶלָּא לִשְׁאוֹל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּלְהָשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.