Rambam - 1 Chapter a Day - Studio della Torà Giornaliero

אשְׁנַיִם שֶׁרָצוּ לְהָבִיא שְׁלָמִים אוֹ עוֹלָה בְּשֻׁתָּפוּת - מְבִיאִין, בֵּין בְּנֶדֶר בֵּין בִּנְדָבָה. וְאַפִלּוּ עוֹף יָבוֹא בְּשֻׁתָּפוּת.

בוְאֶחָד אֲנָשִׁים, וְאֶחָד נָשִׁים אוֹ עֲבָדִים - מְבִיאִין כָּל הַקָּרְבָּנוֹת.

אֲבָל הַגּוֹיִים - אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן אֶלָא עוֹלוֹת בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כב, כה). אַפִלּוּ עוֹלַת הָעוֹף - מְקַבְּלִין מִן הַגּוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.

אֲבָל אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן שְׁלָמִים, וְלֹא מְנָחוֹת, וְלֹא חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת. וְכֵן עוֹלוֹת שֶׁאֵינָן בָּאוֹת בְּנֶדֶר וּנְדָבָה - אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן מִן הַגּוֹיִים, כְּגוֹן עוֹלַת יוֹלֶדֶת וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, מֵעוֹלוֹת שֶׁאֵינָן בָּאוֹת מִשּׁוּם נֶדֶר וְלֹא מִשּׁוּם נְדָבָה.

גגּוֹי שֶׁהֵבִיא שְׁלָמִים, מַקְרִיבִין אוֹתָן עוֹלוֹת - שֶׁהַגּוֹי לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. נָדַר שְׁלָמִים וּנְתָנָן לְיִשְׂרָאֵל עַל מְנַת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהֶן לְיִשְׂרָאֵל - אוֹכְלִין אוֹתָן הַיִשְׂרְאֵלִיּם כְּשַׁלְמֵי יִשְׂרָאֵל. וְכֵן אִם נְתָנָן לַכּוֹהֵן, כּוֹהֵן אוֹכְלָן.

דיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מְשֻׁמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא - אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ קָרְבָּן כְּלָל.

אַפִלּוּ הָעוֹלָה שֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹי - אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָהּ מִן הַמְּשֻׁמָּד הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם" (ויקרא א, ב) - מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ: "מִכֶּם" - וְלֹא כֻּלְּכֶם, לְהוֹצִיא אֶת הַמְּשֻׁמָּד.

אֲבָל אִם הָיָה מְשֻׁמָּד לִשְׁאָר עֲבֵרוֹת - מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, כְּדֵי שֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה.

הָיָה מְשֻׁמָּד לַעֲבֵרָה, וְהוּא מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ לַעֲשׂוֹתָהּ, וְהֻרְגַּל בָּהּ, בֵּין לְהַכְעִיס בֵּין לְתֵאָבוֹן - אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ קָרְבָּן לְאוֹתָהּ עֲבֵרָה.

כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁהָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל חֵלֶב, בֵּין לְהַכְעִיס בֵּין לְתֵאָבוֹן, וְשָׁגַג וְאָכַל חֵלֶב, וְהֵבִיא חַטָּאת - אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ.

העוֹלוֹת הַגּוֹיִים - אֵין מְבִיאִין עִמָּהֶן נְסָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה" (במדבר טו, יג).

אֲבָל נִסְכֵּיהֶם קְרֵבִין מִשֶׁל צִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם" (במדבר טו, יב).

וְאֵינָן טְעוּנוֹת סְמִיכָה - שֶׁאֵין סְמִיכָה אֶלָא בְּיִשְׂרָאֵל, בָּאֲנָשִׁים לֹא בַּנָּשִׁים.

וכָּל קָרְבְּנוֹת בְּהֵמָה שֶׁיַּקְרִיב הַיָּחִיד, בֵּין חוֹבָה בֵּין נְדָבָה - סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶן כְּשֶׁהֵן חַיִּים, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר "וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ" (ויקרא ג, ב) - מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל קָרְבָּן בְּמַשְׁמָע, חוּץ מִפֶּסַח וּבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר.

זהָעוֹף אֵינוֹ טָעוּן סְמִיכָה.

וְכֵן כָּל הַמָּעוֹת שֶׁדִּינָן שֶׁיִּפְּלוּ לְתֵבוֹת שֶׁל נְדָבָה, שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת שְׁקָלִים שֶׁכֻּלָּן יָבִיאוּ עוֹלוֹת - אֵין בַּעַל אוֹתָן הַמָּעוֹת סוֹמֵךְ עַל אוֹתָהּ הָעוֹלָה, וְאֵינוֹ מֵבִיא עָלֶיהָ נְסָכִים אֶלָא נְסָכֶיהָ מִשֶׁל צִּבּוּר; וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה כּוֹהֵן - עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ שֶׁל אַנְשֵׁי מִשְׁמָר.

חהַכֹּל סוֹמְכִין, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְעֶבֶד, וְאִשָּׁה, וְסוּמָא, וְנָכְרִי.

וְאֵין הַשָּׁלִיחַ סוֹמֵךְ - שֶׁאֵין סְמִיכָה אֶלָא בַּבְּעָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְסָמַךְ יָדוֹ" (ויקרא ג, ב) - לֹא יַד אִשְׁתּוֹ, וְלֹא יַד עַבְדּוֹ, וְלֹא יַד שְׁלוּחוֹ.

טחֲמִשָּׁה שֶׁהֵבִיאוּ זֶבַח אֶחָד - כֻּלָּן סוֹמְכִין עָלָיו זֶה אַחַר זֶה. לֹא שֶׁיִּסְמְכוּ כֻּלָּן בְּבַת אַחַת.

מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ קָרְבָּנוֹ עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים - הֲרֵי יוֹרְשׁוֹ מְבִיאוֹ, וְסוֹמֵךְ עָלָיו וּמֵבִיא נְסָכָיו.

יאֵין סְמִיכָה בְּקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, חוּץ מִשְּׁתֵּי סְמִיכוֹת - עַל שְׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְעַל פַּר הֶעְלֵם דָבָר. וּשְׁלוֹשָׁה מִן הַסַּנְהֶדְּרִין סוֹמְכִין עָלָיו. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין בַּצִּבּוּר אֶלָא שְׁתֵּי סְמִיכוֹת.

יאאֵין סוֹמְכִין אֶלָא בָּעֲזָרָה. סָמַךְ חוּץ לָעֲזָרָה, חוֹזֵר וְסוֹמֵךְ בִּפְנִים. וְאִם הָיָה בַּעַל הַקָּרְבָּן עוֹמֵד בַּחוּץ, וְהִכְנִיס יָדוֹ לִפְנִים וְסָמַךְ - סְמִיכָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְהוּא, שֶׁיִּסְמֹךְ בְּכָל כּוֹחוֹ. וְאֵין סוֹמֵךְ אֶלָא טָהוֹר; וְאִם סָמַךְ הַטָּמֵא, סָמַךְ.

יבוּבִמְקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין, שׁוֹחֲטִין. וְתֵכֶף לַסְּמִיכָה, שְׁחִיטָה. וְאִם שָׁחַט בְּמָקוֹם אַחֵר, אוֹ שֶׁשָּׁהָה - שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְהַסְּמִיכָה, שְׁיָרֵי מִצְוָה הִיא. לְפִיכָךְ, אִם לֹא סָמַךְ - כִּפֵּר, וְאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת. וְאַף עַל פִּי כֵן, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ לֹא כִפֵּר.

יגוְצָרִיךְ הַסּוֹמֵךְ לִסְמֹךְ בְּכָל כּוֹחוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, עַל רֹאשׁ הַבְּהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל רֹאשׁ הָעֹלָה" (ויקרא א, ד) - לֹא עַל הַצַּוָּאר, וְלֹא עַל הַצְּדָדִין. וְלֹא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין יָדָיו, וּבֵין הַבְּהֵמָה.

ידוְכֵיצַד סוֹמֵךְ? אִם הָיָה הַקָּרְבָּן קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים - מַעֲמִידוֹ בַּצָּפוֹן וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וְהַסּוֹמֵךְ עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וּמַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו בֵּין שְׁתֵּי קְרָנָיו; וּמִתְוַדֶּה עַל חַטָּאת עֲווֹן חַטָּאת, וְעַל אָשָׁם עֲווֹן אָשָׁם, וְעַל הָעוֹלָה מִתְוַדֶּה עֲווֹן עֲשֵׂה, וַעֲווֹן לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה.

טוכֵּיצַד מִתְוַדֶּה? אוֹמֵר 'חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי, וְעָשִׂיתִי כָּךְ וְכָּךְ, וְחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ, וְזוֹ כַּפָּרָתִי'. הָיָה הַקָּרְבָּן שְׁלָמִים - סוֹמֵךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה מִן הָעֲזָרָה, בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאֵינוֹ מִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁלָמִים, אֲבָל אוֹמֵר דִּבְרֵי שְׁבָח.