Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.
ב"ה

La Mitzvà del Giorno

Positive Commandment 73, 10

Mostra il testo in:

המצווה הע"ג

הוא הציווי שנצטווינו להודות בחטאים שחטאנו לפניו יתעלה בדבור, כשנשוב מהם, זהו הודוי, שיאמר: "אנא השם! חטאתי, עויתי, פשעתי ועשיתי כך וכך".

וירחיב את הדיבור ויבקש כפרה בעניין זה כפי צחות לשונו. דע, שאפילו החטאים שחייבים עליהם מיני הקורבנות האלה שנזכרו מקדם, שבהם אמר יתעלה, שמי שמקריבם נתכפר לו - צריך על כל פנים גם להתוודות בשעת הקרבתם.

והוא אמרו יתעלה: "דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו' והתוודו את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה, ו-ז)

ולשון המכילתא בפרוש פסוק זה:

"לפי שנאמר: והתוודה אשר חטא (ויקרא ה, ה) יתוודה על חטא אשר חטא; עליה - על החטאת כשהיא קיימת, לא משנשחטה. אין במשמע שיתוודה היחיד אלא על ביאת המקדש".

לפי שפסוק זה, כלומר אמרו יתעלה "אשר חטא עליה" נאמר בפרשת ויקרא במטמא מקדש וקודשיו והנזכרים עמו כמו שכבר ביארנו, לפיכך אמר כאן במכילתא, שלא היינו למדים מפסוק זה אלא חיוב הוידוי למטמא מקדש;

"מנין אתה מרבה שאר כל המצוות? אמר: דבר אל בני ישראל והתוודו. ומנין אף מיתות וכרתות? אמר: חטאתם, כל חטאתם-לרבות מצוות לא תעשה; כי יעשו לרבות מצוות עשה.

ושם אמרו עוד: "מכל חטאת האדם - ממה שבינו לבין חברו: על הגנבות ועל הגזלות ועל לשון הרע; למעל - לרבות הנשבע בשם לשקר והמקלל; ואשמה הנפש - לרבות כל חייבי מיתות שיתוודו. יכול אף הנהרגין על פי זוממין? לא אמרתי אלא 'ואשמה הנפש ההיא' כלומר שאינו חייב להתוודות אם ידע שלא חטא, אלא העידו עליו עדי שקר.

הנה נתבאר לך, שעל כל סוגי החטאים החמורים והקלים ואפילו על מצוות עשה חייבים עליהם וידוי. ולפי שנאמר הציווי הזה, כלומר "והתוודו", יחד עם חיוב הקורבן, היה יכול לעלות בדעתנו, שאין הוידוי לבדו מצווה בפני עצמה אלא הוא מטפלי הקורבן, לפיכך הוצרכו לבאר את זה במכילתא בלשון זה:

"יכול בזמן שהם מביאין מתוודין; ומנין אף בזמן שאין מביאין? אמר: דבר אל בני ישראל והתוודו. אין במשמע וידוי אלא בארץ; מנין אף בגלות? אמר: והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם" (שם כו, מ). וכן דניאל אמר: "לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים" (דניאל ט, ז).

הנה נתבאר לך מכל מה שהזכרנו, שהוידוי מצווה בפני עצמה וחובה על החוטא על איזה חטא שחטא, בין בארץ בין בחוצה לארץ, בין שהביא קורבן ובין שלא הביא קורבן, חייב להתוודות כמו שאמר יתעלה: "והתוודו את חטאתם אשר עשו".

ולשון ספרא גם כן: "והתודה - זה וידוי דברים".

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק אחרון מכיפורים.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה העשירית

הציווי שנצטווינו לקרא קריאת שמע בכל יום - ערבית ושחרית, והוא אמרו יתעלה: "ודברת בם בשבתך בביתך" (דברים ו, ב). וכבר נתבארנו דיני מצווה זו במסכת ברכות, ושם נתבאר שקריאת שמע דאורייתא.

ולשון התוספתא: "כשם שנתנה תורה קבע לקריאת שמע, כך נתנו חכמים זמן לתפילה",

כלומר: זמני התפילה אינם מן התורה; אבל מצוות התפילה עצמה היא מן התורה, כמו שביארנו, וחכמים תקנו לה זמנים - וזהו עניין אמרם: "תפלות כנגד תמידין תקנום", כלומר: תקנו זמניהן בזמני ההקרבה. ומצווה זו אין הנשים חייבות בה.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת