LA QUALE È UN'EPISTOLA INVIATA ALLE COMUNITÀ DEI NOSTRI FEDELI AMICI1
Voi, uomini, io chiamo. Ascoltatemi, voi che perseguite la rettitudine, che cercate il Signore;
e D-o possa prestare orecchio a voi, grandi e piccoli: a tutti i fedeli nel nostro paese ed in
quelli vicini. Possa ognuno, ovunque si trovi, raggiungere la pace e la vita eterna, senza fine.
Amen. Sia questa la Sua volontà.
Ecco, è conosciuto come un detto corrente fra la gente- fra tutti i nostri fedeli amici - che non è la stessa cosa ascoltare parole di esortazione alla morale e vederle e leggerle nei libri. Infatti, chi legge, legge a modo suo e secondo le capacità della sua mente di afferrare e comprendere
ciò che gli sta dinanzi. E se la sua intelligenza e la sua mente sono confuse e, nel servire Idd-o, vanno errando nelle tenebre, egli troverà difficoltà nello scorgere la luce benefica che è celata nei libri, benchè sia gradevole alla vista e risanatrice dell'animo.
Ma, a prescindere da ciò, i libri di edificazione composti dall'intelletto umano2 certamente non vanno bene per ognuno, perchè non tutti gli intelletti e non tutte le opinioni sono uguali, e l'intelletto di un uomo non è attivato e risvegliato da ciò che attiva [e risveglia]3 l'intelletto
di un altro. Cosl hanno detto4 a proposito della benedizione per "Colui che conosce i segreti"
( חֲכַם הָרָזִים), i nostri Rabbini di benedetta memoria nel considerare i 600.000 ebrei:5 che
l'intelletto dell'uno non è uguale a quello dell'altro, e così via.6 Anche Rabbì Moshè ben Nahman di benedetta memoria [lo spiega] nelle Milchamòt, commentando il Sifrè, là dove è accennato a Giosuè, che viene chiamato "uomo in cui c'è dello ·spirito";7 ciò significa: "che sa andare incontro allo spirito di ciascuno",8 e così via. Ma perfino i libri di edificazione che hanno
la loro fonte nelle più alte vette della santità - cioè i Midrashìm dei nostri Saggi di benedetta
memoria, attraverso i quali parla lo spirito di D-o, e le Sue parole sono sulla loro lingua - e la Torà, che [pure] è una cosa sola col Santo, benedetto Egli sia - e ad essa sono legate tutte le 600.000 [anime]9 della collettività d'Israele ( ed ogni singolo individo fino alla "favilla" riposta nel più insignificante e meno stimabile uomo del nostro popolo, il popolo d'Israele) ed è essa che le lega al Santo, benedetto Egli sia, come risulta dal santo Zohar10
הקדמת המלקט
וְהִיא אִגֶּרֶת הַשְּׁלוּחָה לִכְלָלוּת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ, יְבָרְכֵם צוּרֵנוּ וְיִשְׁמְרֵם:
אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא,
שִׁמְעוּ אֵלַי רוֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי ה', וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֱלֹקִים לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן,
כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דִּמְדִינָתֵינוּ וְסָמוֹכוֹת שֶׁלָּהּ,
אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא לְשָׁלוֹם וְחַיִּים עַד הָעוֹלָם נֶצַח סֶלָה וָעֶד,
אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
הִנֵּה מוּדַעַת זֹאת, כִּי מַרְגְּלָא בְּפוּמֵי דְאִינְשֵׁי בְּכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לֵאמֹר
כִּי אֵינָהּ דּוֹמָה שְׁמִיעַת דִּבְרֵי מוּסָר לִרְאִיָּיה וּקְרִיאָה בַּסְּפָרִים,
שֶׁהַקּוֹרֵא, קוֹרֵא לְפִי דַרְכּוֹ וְדַעְתּוֹ
וּלְפִי הַשָּׂגַת וּתְפִיסַת שִׂכְלוֹ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם,
וְאִם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ מְבוּלְבָּלִים וּבַחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ בַּעֲבוֹדַת ה',
בְּקוֹשִׁי יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב הַגָּנוּז בַּסְּפָרִים,
אַף כִּי מָתוֹק הָאוֹר לָעֵינַיִם וּמַרְפֵּא לָנֶפֶשׁ.
וּבַר מִן דֵּין,
הִנֵּה סִפְרֵי הַיִּרְאָה הַבְּנוּיִים עַל פִּי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, בְּוַודַּאי אֵינָן שָׁוִין לְכָל נֶפֶשׁ,
כִּי אֵין כָּל הַשְּׂכָלִים וְהַדֵּעוֹת שָׁווֹת,
וְאֵין שֵׂכֶל אָדָם זֶה מִתְפָּעֵל וּמִתְעוֹרֵר מִמַּה שֶּׁמִּתְפָּעֵל וּמִתְעוֹרֵר שֵׂכֶל חֲבֵירוֹ,
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה גַּבֵּי בִּרְכַּת חֲכַם הָרָזִים עַל שִׁשִּׁים רִיבּוֹא מִיִּשְׂרָאֵל,
"שֶׁאֵין דֵּעוֹתֵיהֶם דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ" וְכוּ',
וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמִלְחָמוֹת שָׁם בְּפֵירוּשׁ הַסִּפְרֵי גַּבֵּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ",
שֶׁיָּכוֹל לַהֲלוֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְכוּ'.
אֶלָּא אֲפִילוּ בְּסִפְרֵי הַיִּרְאָה אֲשֶׁר יְסוֹדוֹתָם בְּהַרְרֵי קוֹדֶשׁ,
מִדְרְשֵׁי חֲכָמֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה אֲשֶׁר רוּחַ ה' דִּבֶּר בָּם וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנָם
וְאוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כּוֹלָּא חַד,
וְכָל שִׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, וּפְרָטֵיהֶם וּפְרָטֵי פְרָטֵיהֶם
עַד נִיצוֹץ קַל שֶׁבְּקַלִּים וּפְחוּתֵי הָעֶרֶךְ שֶׁבְּעַמֵּינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
– כּוּלְּהוּ מִתְקַשְּׁרָאן בְּאוֹרַיְיתָא, וְאוֹרַיְיתָא – הִיא הַמְקַשֶּׁרֶת אוֹתָן לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא
כַּנּוֹדָע בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ.
הֲרֵי זֶה דֶּרֶךְ כְּלָלוּת לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל.
וְאַף שֶׁנִּיתְּנָה הַתּוֹרָה לִידָּרֵשׁ בִּכְלָל וּפְרָט וּפְרָטֵי פְרָטוּת
לְכָל נֶפֶשׁ פְּרָטִית מִיִּשְׂרָאֵל הַמּוּשְׁרֶשֶׁת בָּהּ,
הֲרֵי אֵין כָּל אָדָם זוֹכֶה לִהְיוֹת מַכִּיר מְקוֹמוֹ הַפְּרָטִי שֶׁבַּתּוֹרָה:
וְהִנֵּה, אַף בְּהִלְכוֹת אִיסּוּר וְהֶיתֵּר הַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ,
מָצָאנוּ רָאִינוּ מַחֲלוֹקֶת תַּנָּאִים וְאַמוֹרָאִים מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה מַמָּשׁ,
וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים
– לְשׁוֹן רַבִּים –
עַל שֵׁם מְקוֹר הַחַיִּים לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל
הַנֶּחְלָקוֹת דֶּרֶךְ כְּלָל לִשְׁלֹשָׁה קַוִּין, יָמִין וּשְׂמֹאל וְאֶמְצַע, שֶׁהֵם חֶסֶד וּגְבוּרָה וְכוּ',
וּנְשָׁמוֹת שֶׁשָּׁרְשָׁן מִמִּדַּת חֶסֶד, הַנְהָגָתָן גַּם כֵּן לְהַטּוֹת כְּלַפֵּי חֶסֶד – לְהָקֵל כוּ' כַּנּוֹדָע.
וְכָל שֶׁכֵּן וְקַל וָחֹמֶר בְּהַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ
דְּאִינוּן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ
דִּבְמוֹחָא וְלִבָּא דְּכָל חַד וְחַד לְפוּם שִׁיעוּרָא דִילֵיהּ
– לְפוּם מַה דִמְשַׁעֵר בְּלִיבֵּיהּ,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל פָּסוּק "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ וְגוֹ'":
