וְהִנֵּה, אַף דִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ הֵם גַּם כֵּן מִתַּרְיַ"ג מִצְוֹת,
אַף עַל פִּי כֵן, נִקְרָאִין "גַּדְפִין",
לִהְיוֹת, כִּי תַּכְלִית הָאַהֲבָה הִיא הָעֲבוֹדָה מֵאַהֲבָה,
וְאַהֲבָה בְּלִי עֲבוֹדָה, הִיא "אַהֲבָה בְּתַּעֲנוּגִים", לְהִתְעַנֵּג עַל ה'
מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא וְקַבָּלַת שָׂכָר,
וְ"הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם", כְּתִיב, וּ"לְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם".
וּמִי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמִדָּה זוֹ, לִטְעוֹם מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא,
אֶלָּא עֲדַיִין נַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה וּצְמֵאָה לַה' וְכָלְתָה אֵלָיו כָּל הַיּוֹם,
וְאֵינוֹ מְרַוֶּה צִמְאוֹנוֹ בְּמֵי הַתּוֹרָה שֶׁלְּפָנָיו – הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁעוֹמֵד בַּנָּהָר וְצוֹעֵק: "מַיִם! מַיִם לִשְׁתּוֹת!",
כְּמוֹ שֶׁקּוֹבֵל עָלָיו הַנָּבִיא: "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם".
כִּי לְפִי פְשׁוּטוֹ אֵינוֹ מוּבָן,
דְּמִי שֶׁהוּא צָמֵא וּמִתְאַוֶּוה לִלְמוֹד, פְּשִׁיטָא שֶׁיִּלְמוֹד מֵעַצְמוֹ,
וְלָמָּה לוֹ לַנָּבִיא לִצְעוֹק עָלָיו "הוֹי"?
וּכְמוֹ שֶׁמְּבוֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר בַּאֲרִיכוּת: