רמב"ם הלכות אבל - הקדמה
הלכות אבל. יש בכללן ארבע מצות, אחת מצות עשה, ושלש מצות לא תעשה. וזה הוא פרטן:
(א) להתאבל על הקרובים ואפילו כהן מתטמא ומתאבל על הקרובים, ואין אדם מתאבל על הרוגי בית דין, ולפי זה כללתי הלכות אלו בספר זה שהן מעין קבורה ביום מיתה שהיא מצות עשה.
(ב) שלא יטמא כהן גדול לקרובים.
(ג) שלא יכנס עם המת באהל.
(ד) שלא יטמא כהן הדיוט לנפש אדם אלא לקרובים בלבד.
וביאור מצות אלו בפרקים אלו.
אהַהֶסְפֵּד כְּבוֹד הַמֵּת הוּא. לְפִיכָךְ כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁין לִתֵּן שְׂכַר הַמְּקוֹנְנִים וְהַמְּקוֹנְנוֹת וְסוֹפְדִין אוֹתוֹ. וְאִם צִוָּה שֶׁלֹא יִסְפְּדוּהוּ - אֵין סוֹפְדִין אוֹתוֹ. אֲבָל אִם צִוָּה שֶׁלֹּא יִקָּבֵר - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁהַקְּבוּרָה מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ" (דברים כא, כב).
בכָּל הַמִּתְעַצֵּל בְּהֶסְפֵּדוֹ שֶׁל חָכָם, אֵינוֹ מַאֲרִיךְ יָמִים. וְכָל הַמִּתְעַצֵּל בְּהֶסְפֵּד אָדָם כָּשֵׁר, רָאוּי לְקָבְרוֹ בְּחַיָּיו. וְכָל הַמּוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל אָדָם כָּשֵׁר, הֲרֵי שְׂכָרוֹ עַל כָּךְ שָׁמוּר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
גאֵין מַנִּיחִין סֵפֶר תּוֹרָה עַל מִטָּתוֹ שֶׁל חָכָם, וְאֵין מְשַׁנִּין אוֹתוֹ מִמִּטָּה לְמִטָּה, וְאֵין מוֹצִיאִין מִטָּתוֹ אֶלָא דֶּרֶךְ פְּתָחִים, לֹא שֶׁיְּשַׁלְשְׁלוּהָּ דֶּרֶךְ גַּגוֹת. וּבִשְׁאָר הָעָם - מֻתָּר לַעֲשׂוֹת.
דאֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁבְעָה מַעֲמָדוֹת לְמֵּת. וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וְאֵין עוֹשִׂין אֶלָא בַּקְּרוֹבִים. וְאֵין עוֹשִׂין אֶלָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וּבְבֵית הַקְּבָרוֹת, וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ. כֵּיצַד עוֹשִׂין בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ? מַעֲמִידִין שְׁאָר הַקְּרוֹבִים וּבְנֵי מִשְׁפָּחָה שְׁאֵינָן בְּנֵי אֵבֶל, וְאוֹמְרִין לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי קִינוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר 'שְׁבוּ יְקָרִים שֵׁבוּ', וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם דְּבָרִים אֲחֵרִים כְּשֶׁהֵן יוֹשְׁבִין. וְאַחַר כָּךְ 'עִמְדוּ יְקָרִים עֲמֹדוּ', וְאוֹמֵר כְּשֶׁהֵן עוֹמְדִין. וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר כָּךְ, שִׁבְעָה פְּעָמִים.
הכְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב לַאֲנָשִׁים בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ, כָּךְ עוֹשִׂין לַנָּשִׁים. וּמַסְפִּידִין אֶת הַנָּשִׁים כָּאֲנָשִׁים, בְּכָל מָקוֹם. אֲבָל אֵין מַנִּיחִין מִטַּת הָאִשָּׁה בָּרְחוֹב לְעוֹלָם, שֶׁזֶּה גְּנַאי לָאִשָּׁה, אֶלָא סָמוּךְ לְמִיתָתָהּ, קְבוּרָתָהּ.
והַמְּלַקֵּט עֲצָמוֹת - אֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם קִינִים וָנֶהִי, וְלֹא בִּרְכַת אֲבֵלִים, וְלֹא תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים. אֲבָל אוֹמְרִין עֲלֵיהֶן דִּבְרֵי שֶׁבַח לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְדִבְרֵי כִּבּוּשִׁין.
זהַמְּפַנֶּה אֲרוֹנוֹ שֶׁל מֵּת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם: אִם שִׁדְרוֹ שֶׁל מֵּת קַיֶּמֶת - עוֹמְדִין עָלָיו בַּשּׁוּרָה, וְאוֹמְרִין עָלָיו בִּרְכַת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים, וּמַסְפִּידִין אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֶעֱבִירוּהוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְאִם אֵין שִׁדְרוֹ קַיֶּמֶת - אֵין מַסְפִּידִין אוֹתוֹ, וְאֵין עוֹמְדִין עָלָיו בַּשּׁוּרָה, וְאֵין אוֹמְרִין עָלָיו לֹא בִּרְכַת אֲבֵלִים וְלֹא תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים. וְאֵלּוּ הֵן 'בִּרְכַת אֲבֵלִים' - דְּבָרִים שֶׁאוֹמְרִין בְּבֵית הָאָבֵל, 'תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים' - שֶׁאוֹמְרִים בְּשּׁוּרָה.
חהַמְּלַקֵּט עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ - הֲרֵי זֶה מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ; וְלָעֶרֶב - אֵין מִתְאַבֵּל, אַפִלּוּ צְרוּרִין לוֹ בִּסְדִינוֹ. וְאֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם קִינוֹת.
טאֵין מַסְפִּידִין אֶת הַקְּטַנִּים. וּבֶן כַּמָּה שָׁנִים יִהְיֶה רָאוּי לְהֶסְפֵּד? בְּנֵי עֲנִיִּים אוֹ בְּנֵי זְקֵנִים - בְּנֵי חָמֵשׁ; וּבְנֵי עֲשִׁירִים - בְּנֵי שֵׁשׁ. אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵבוֹת.
יתִּינוֹק שֶׁמֵּת: כָּל שְׁלוֹשִׁים יוֹם - יוֹצֵא בְּחֵיק, וְנִקְבָּר בְּאִשָּׁה אַחַת וּבִשְׁנֵי אֲנָשִׁים; אֲבָל לֹא בְּאִישׁ אֶחָד וּבִשְׁתֵּי נָשִׁים, מִפְּנֵי הַיִּחוּד. וְאֵין עוֹמְדִין עָלָיו בַּשּׁוּרָה, וְאֵין אוֹמְרִין עָלָיו בִּרְכַת אֲבֵלִים וְלֹא תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים. בֶּן שְׁלוֹשִׁים יוֹם גְּמוּרִין - יוֹצֵא בִּגְלוֹסְקְמָא קְטַנָּה הַנִּטֶּלֶת בָּאֲגַפַּיִם, וְעוֹמְדִין עָלָיו בַּשּׁוּרָה, וְאוֹמְרִין עָלָיו בִּרְכַת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים. בֶּן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ - יוֹצֵא בַּמִּטָּה.
יאכָּל הַיוֹצֵא בַּמִּטָּה, רַבִּים מַצְהִיבִין עָלָיו; וְכָל שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בַּמִּטָּה, אֵין הָרַבִּים מַצְהִיבִין עָלָיו. וְכָל הַנִּכָּר לָרַבִּים, רַבִּים מִתְעַסְּקִין בּוֹ; וְכָל שֶׁאֵינוֹ נִכָּר לָרַבִּים, אֵין הָרַבִּים חַיָּבִין לְהִתְעַסֵּק בּוֹ. וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ נָשִׁים לָצֵאת לִפְנֵי הַמִּטָּה - יוֹצְאוֹת לִפְנֵי הַמִּטָּה; לְאַחַר הַמִּטָּה - יוֹצְאוֹת לְאַחַר הַמִּטָּה.
יבהָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת - אֵין מַסְפִּידִין אוֹתָן, וְאֵין עוֹמְדִין עֲלֵיהֶם בַּשּׁוּרָה; וְאֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶם בִּרְכַת אֲבֵלִים וְתַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים, אֶלָא אוֹמְרִין לוֹ כְּשֵׁם שֶׁאוֹמְרִין לוֹ עַל שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ שֶׁמֵּת 'הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנְךָ'.