אכֵּיצַד מְנַחֲמִין אֶת הָאֲבֵלִים? אַחַר שֶׁקּוֹבְרִין אֶת הַמֵּת, מִתְקַבְּצִין הָאֲבֵלִים וְעוֹמְדִין בְּצַד בֵּית הַקְּבָרוֹת; וְכָל הַמְּלַוִּין אֶת הַמֵּת עוֹמְדִין סָבִיב לָהֶם, שׁוּרָה לִפְנֵי שׁוּרָה, וְאֵין שׁוּרָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה, וְאֵין אֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן.
בהָאֲבֵלִים עוֹמְדִין לִשְׂמֹאל הַמְּנַחֲמִין, וְכָל הַמְּנַחֲמִין בָּאִים אֵצֶל הָאֲבֵלִים אֶחָד אֶחָד, וְאוֹמְרִין לָהֶם 'תְּנֻחֲמוּ מִן הַשָּׁמַיִם'. וְאַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ הָאָבֵל לְבֵיתוֹ. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת, בָּאִים בְּנֵי אָדָם לְנַחֲמוֹ, בֵּין שֶׁבָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת בֵּין שֶׁלֹּא בָאוּ.
גהָאָבֵל מֵסֶב בָּרֹאשׁ. וְאֵין הַמְּנַחֲמִין רַשָּׁאִין לֵישֵׁב אֶלָא עַל גַּבֵּי קַרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ" (איוב ב, יג). וְאֵינָן רַשָּׁאִין לוֹמַר דָּבָר עַד שֶׁיִּפְתַּח הָאָבֵל אֶת פִּיו תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר" (שם), וּכְתִיב "אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ וַיְקַלֵּל אֶת יוֹמוֹ" (איוב ג, א), "וַיַּעַן אֱלִיפַז" (איוב ד, א). וְכֵיוָן שֶׁנִּעְנַע הָאָבֵל בְּרֹאשׁוֹ - שׁוּב אֵין הַמְּנַחֲמִין רַשָּׁאִין לֵישֵׁב אֶצְלוֹ, שֶׁלֹּא יַטְרִיחוּהוּ יוֹתֵר מִדַּי.
דמֵת שֶׁאֵין לוֹ אֲבֵלִים לְהִתְנַחֵם - בָּאִים עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִין וְיוֹשְׁבִין בִּמְקוֹמוֹ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הָאֲבֵלוּת, וּשְׁאָר הָעָם מִתְקַבְּצִין עֲלֵיהֶן.
וְאִם לֹא הָיוּ שָׁם עֲשָׂרָה קְבוּעִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם - מִתְקַבְּצִין עֲשָׂרָה מִשְּׁאָר הָעָם וְיוֹשְׁבִין בִּמְקוֹמוֹ.
ההַכֹּל חַיָּבִין לַעֲמֹד בִּפְנֵי נָשִׂיא, חוּץ מֵאָבֵל וְחוֹלֶה. וּלְכָל הָעוֹמֵד מִפָּנָיו אוֹמֵר לוֹ 'שֵׁב', חוּץ מֵאָבֵל וְחוֹלֶה – שֶׁמַּשְׁמַע 'יֵשֵׁב בְּאֶבְלוֹ', 'יֵשֵׁב בְּחָלְיוֹ'.
ומְכַבְּדִין וּמְרַבְּצִין בְּבֵית הָאָבֵל, וּמְדִיחִין קְעָרוֹת וְכוֹסוֹת וְקִיתוֹנוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת, וּמַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל אֵין מְבִיאִין שָׁם לֹא אֶת הַמֻּגְמָר וְלֹא אֶת הַבְּשָׂמִים.
זאֵין מוֹלִיכִין לְבֵית הָאָבֵל הַמַּאֲכָל שֶׁמַּבְרִין בּוֹ לֹא בִּכְלֵי כֶּסֶף וְלֹא בִּכְלֵי שַׁעַם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אֶלָא בִּכְלֵי נְסָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן; שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. וְאֵין מַשְׁקִין בִּזְכוּכִית לְבָנָה אֶלָא בִּצְבוּעָה, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת הָעֲנִיִּים שֶׁאֵין יֵינוֹתֵיהֶן טוֹבוֹת.
חאֵין שׁוֹתִין בְּבֵית הָאָבֵל יָתֵר עַל עֲשָׂרָה כּוֹסוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד - שְׁלוֹשָׁה קֹדֶם אֲכִילָה, וּשְׁלוֹשָׁה בְּתוֹךְ אֲכִילָה, וְאַרְבָּעָה אַחַר אֲכִילָה. וְלֹא יוֹסִיף, שֶׁמָּא יִשְׁתַּכֵּר.
טאֵין אוֹמְרִין שְׁמוּעָה וְהַגָּדָה בְּבֵית הָאָבֵל, אֶלָא יוֹשְׁבִין דָּוִין. וְכֵן אֵין אוֹמְרִין בִּפְנֵי הַמֵּת, אֶלָא דְּבָרִים שֶׁל מֵּת; אֲבָל לַעְסֹק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בְּפָנָיו, אוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת - אָסוּר.
יאֵין בּוֹכִין עַל הַמֵּת יָתֵר מִשְּׁלוֹשָׁה יָמִים, וְאֵין מַסְפִּידִין יָתֵר עַל שִׁבְעָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר הָעָם.
אֲבָל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים - הַכֹּל לְפִי חָכְמָתָן. וְאֵין בּוֹכִין עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִשְּׁלוֹשִׁים יוֹם - שֶׁאֵין לָנוּ גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, וְכָתוּב "וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה" (דברים לד, ח). וְכֵן אֵין מַסְפִּידִין יָתֵר עַל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ - אֵין לָנוּ בַּחֲכָמִים גָּדוֹל מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בִּלְבַד נִסְפַּד. וְכֵן חָכָם שֶׁבָּאָה שְׁמוּעָתוֹ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֵין סוֹפְדִין אוֹתוֹ.
יאאַל יִתְקַשֶּׁה אָדָם עַל מֵתוֹ יָתֵר מִדַּי, שֶׁנֶּאֱמַר "אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ" (ירמיהו כב,י) - כְּלוֹמַר: יָתֵר מִדַּי. שֶׁזֶּה הוּא מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם; וְהַמְּצַעֵר עַצְמוֹ עַל מִנְהַג הָעוֹלָם, הֲרֵי זֶה טִפֵּשׁ. אֶלָא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? שְׁלוֹשָׁה לִבְכִי, שִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד, שְׁלוֹשִׁים יוֹם לְתִסְפֹּרֶת וְלִשְׁאָר הַחֲמִשָּׁה דְבָרִים.
יבכָּל מִי שֶׁלֹּא מִתְאַבֵּל כְּמוֹ שֶׁצִּוּוּ חֲכָמִים, הֲרֵי זֶה אַכְזָרִי. אֶלָא יִפְחַד וְיִדְאַג וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְיַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. וְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁמֵּת, תִּדְאַג כָּל הַחֲבוּרָה כֻּלָּהּ. כָּל שְׁלוֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים, יִרְאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ עַל צַוָארוֹ; מִשְּׁלוֹשָׁה וְעַד שִׁבְעָה, מֻנַּחַת בְּקֶרֶן זָוִית; מִכָּאן וְאֵילָּךְ, עוֹבֶרֶת כְּנֶגְדוֹ בַּשּׁוּק. כָּל זֶה כְּדֵי לְהָכִין עַצְמוֹ לַחֲזֹר, וְיֵעוֹר מִשִּׁינָתוֹ, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ" (ירמיהו ה, ג) - מִכְּלַל שֶׁצָּרִיךְ לְהָקִיץ וְלָחוּל.
