Rambam - 1 Chapter a Day - Studio della Torà Giornaliero

אשְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר 'נְכָסִים אֵלּוּ לְבָנַי', אֵין הַבָּנוֹת בַּכְּלָל. הָיָה לוֹ בֵּן אֶחָד וּבַת אַחַת, אוֹ בֵּן וּבֶן הַבֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר 'לְבָנַי' שֶׁהוּא לְשׁוֹן רַבִּים - אֵין נוֹתְנִין אֶלָא לִבְנוֹ; שֶׁהַבֵּן הָאֶחָד נִקְרָא בָּנִים.

בשְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר 'נְכָסַי לְטוֹבִיָּה', וּמֵת, וּבָא אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ טוֹבִיָּה, וְאָמַר 'אֲנִי הוּא' - נוֹטְלָן.

וְאִם הֻחְזַק שְׁמוֹ רַב טוֹבִיָּה, אֵינוֹ נוֹטְלָן; וְאִם הָיָה שְׁכִיב מְרַע גַּס בּוֹ, וְקוֹרֶא אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ - נוֹטְלָן.

גבָּאוּ שְׁנַיִם לִתְבֹּעַ, וְכָל אֶחָד מֵהֶן מֻחְזָק שְׁמוֹ טוֹבִיָּה: אִם הָיָה אֶחָד תַּלְמִיד חֲכָמִים, תַּלְמִיד חֲכָמִים קוֹדֵם; אֵין בָּהֶן תַּלְמִיד חֲכָמִים, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן שָׁכֵן אוֹ קָרוֹב - הוּא קוֹדֵם; הָיָה אֶחָד שָׁכֵן וְאֶחָד קָרוֹב, הַשָּׁכֵן קוֹדֵם.

שְׁנֵיהֶם קְרוֹבִים אוֹ שְׁנֵיהֶם שְׁכֵנִים אוֹ שְׁנֵיהֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, יַעֲשׂוּ הַדַּיָּנִין כְּמוֹ שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶם; כָּל מִי שֶׁדַּעְתָּן נוֹטָה שֶׁעַל זֶה אָמַר, נוֹתְנִין לוֹ. וְכֵן אִם הָיוּ רַבִּים.

דשְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר 'נְכָסַי לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי' - חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה, אַפִלּוּ הֵן מֵאָה.

האָמַר 'נְכָסַי לִפְלוֹנִי וּלְבָנַי' - פְּלוֹנִי נוֹטֵל מֶחֱצָה, וְכָל בָּנָיו מֶחֱצָה. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ 'נְכָסַי לִיךְ וּלְבְנָיִךְ, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תִּטֹּל הִיא מֶחֱצָה, וְכָל הַבָּנִים מֶחֱצָה.

ואָמַר 'לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְלִבְנֵי פְּלוֹנִי' - נוֹטְלִין בְּנֵי פְּלוֹנִי מֶחֱצָה, וְהַשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים מֶחֱצָה.

זשְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר 'יַחְלֹק פְּלוֹנִי בִּנְכָסַי' - יִטֹּל מֶחֱצָה. 'תְּנוּ חֵלֶק לִפְלוֹנִי בִּנְכָסַי' - יִטֹּל אֶחָד מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר; וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה יִטֹּל רְבִיעַ הַנְּכָסִים.

חשְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר 'תְּנוּ חֵלֶק לִפְלוֹנִי בְּבוֹר הַיַּיִן שֶׁיֵּשׁ לִי' - יִטֹּל רְבִיעַ הַיַּיִן. אָמַר 'תְּנוּ לוֹ בּוֹ חֵלֶק בֶּחָבִית' - הֲרֵי מִעוּט, וְיִטֹּל שְׁמִינִית הַיַּיִן. אָמַר 'תְּנוּ לוֹ בּוֹ חֵלֶק לַקְּדֵרָה' - נוֹטֵל חֵלֶק מִשְּׁנֵים עָשָׂר מִן הַיַּיִן.

אָמַר 'תְּנוּ לוֹ בּוֹ חֵלֶק לַטָּפִיחַ' - נוֹטֵל חֵלֶק מִשִּׁשָּׁה עָשָׂר מִן הַיַּיִן שֶׁבַּבּוֹר, שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁלְּחֵלֶק מוּעָט נִתְכַּוֵּן.

טוְאֵין גּוֹמְרִין מִן הַשִּׁעוּרִין הָאֵלּוּ לְדִין אַחֵר.

ישְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר 'תִּטֹּל אִשְׁתִּי כְּאֶחָד מִן הַבָּנִים' - נוֹטֶלֶת כְּאֶחָד מִבָּנָיו. וְאִם נֹלְּדוּ לוֹ בָּנִים אַחַר הַצַּוָּאָה - מִצְטָרְפִין עִם אֵלּוּ שֶׁהָיוּ בִּשְׁעַת הַצַּוָּאָה, וְנוֹטֶלֶת חֵלֶק עִם כֻּלָּן.

כֵּיצַד? הָיוּ שְׁלוֹשָׁה בָּנִים בִּשְׁעַת הַצַּוָּאָה, וּלְאַחַר זְמַן נֹלְּדוּ לוֹ שְׁנַיִם - נוֹטֶלֶת חֵלֶק כְּאֶחָד מִן הַחֲמִשָּׁה, שֶׁהוּא שְׁתוּת כָּל הַמָּמוֹן.

יאוְאֵינָהּ נוֹטֶלֶת עִמָּהֶם אֶלָא בַּנְּכָסִים שֶׁהָיוּ לוֹ בִּשְׁעַת הַצַּוָּאָה. אֲבָל נְכָסִים שֶׁבָּאוּ לוֹ אַחַר הַצַּוָּאָה, אֵין לָהּ בָּהֶן חֵלֶק; שֶׁאֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ.

יבשְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר 'מִטַּלְטְלִין שֶׁלִּי לִפְלוֹנִי' - נוֹטֵל כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ, אֲבָל לֹא חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אָמַר 'כָּל מִטַּלְטְלִין שֶׁלִּי' - נוֹטֵל הַכֹּל.

יגוְהָעֲבָדִים בִּכְלַל הַמִּטַּלְטְלִין. אֲבָל לֹא רֵחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, שֶׁהֲרֵי הִיא מְחֻבֶּרֶת בָּאָרֶץ.

ידאָמַר 'כָּל הַמִּטַּלְטֵל' - נוֹטֵל אַף הָרֵחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ.

טושְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר 'נְכָסַי לִפְלוֹנִי' - נוֹטֵל כָּל הַמִּטַּלְטְלִין וְכָל הַקַרְקָעוֹת, וְהַבְּגָדִים וְהָעֲבָדִים וְהַבְּהֵמָה וְהָעוֹפוֹת, וְהַתְּפִלִּין עִם שְׁאָר סְפָרִים - הַכֹּל בִּכְלַל נְכָסִים. אֲבָל סֵפֶר תּוֹרָה, יֵשׁ בּוֹ סָפֵק אִם הוּא בִּכְלַל נְכָסִים אוֹ אֵינוֹ; לְפִיכָךְ אִם תְּפָסוֹ, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.

טזשְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר 'תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי בְּנִי בְּכוֹרִי בָּרָאוּי לוֹ' - נוֹטְלָן, וְנוֹטֵל בְּכוֹרָתוֹ.

יזאָמַר 'בִּבְכוֹרָתוֹ', יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה: רָצָה חֵלֶק בְּכוֹרָה, נוֹטֵל; רָצָה מָאתַיִם זוּז, נוֹטֵל.

יחוְכֵן אִם אָמַר 'תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִית אִשְׁתִּי בָּרָאוּי לָהּ' - נוֹטְלַתָּן, וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם אָמַר 'בִּכְתֻבָּתָהּ', יָדָהּ עַל הָעֶלְיוֹנָה.

יטאָמַר 'תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי בַּעַל חוֹבִי בָּרָאוּי לוֹ' - נוֹטְלָן, וְנוֹטֵל חוֹבוֹ. אָמַר 'בְּחוֹבוֹ', אֵין לוֹ אֶלָא חוֹבוֹ.

כשְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר 'תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לִפְלוֹנִי, וְיִשָּׂא בִּתִּי' - הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנָּתַן לוֹ שְׁתֵּי מַתָּנוֹת, כָּל אֵיזֶה שֶׁיִּרְצֶה מֵהֶן, יִקַּח. לְפִיכָךְ אִם רָצָה לִקַּח הַמָּעוֹת, וְלֹא יִשָּׂא הַבַּת - יִקַּח. אֲבָל אִם אָמַר 'יִקַּח בִּתִּי וּתְנוּ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז' - הֲרֵי זֶה תְּנַאי, וְלֹא יִזְכֶּה בַּמָּעוֹת עַד שֶׁיִּקַּח הַבַּת.

כאשְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר 'תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לְבִתִּי בִּכְתֻבָּתָהּ, אוֹ לִכְתֻבָּתָהּ' - אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הָעִיר לְהוֹסִיף בְּשׁוּמַת הַנְּדוּנְיָא, וְלִכְתֹּב שָׁוֶה מָנֶה בְּמָאתַיִם, אֵינָהּ נוֹטֶלֶת אֶלָא מָאתַיִם זוּז; שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז סְתָם, אֶלָא לִכְתֻבָּתָהּ, כְּלוֹמַר: תְּנוּ לָהּ מַה שֶׁתִּהְיֶה שׁוּמָתוֹ בִּכְתֻבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז.

כבאָמַר 'תְּנוּ נְדוּנְיָא לְבִתִּי כָּךְ וְכָּךְ בְּגָדִים, וְכָּךְ וְכָּךְ כֵּלִים', וְזָלוּ הַבְּגָדִים וְהַכֵּלִים אַחַר כֵּן - הָרֶוַח לַיְּתוֹמִים, וְנוֹתְנִין לָהּ כְּשַׁעַר הַזּוֹל. וְכֵן אִם אָמַר 'תְּנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז דְּמֵי הַיַּיִן לְבִתִּי', וְהוֹקִיר הַיַּיִן - הָרֶוַח לַיְּתוֹמִים, וְנוֹתְנִין לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז בִּלְבָד.

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֵא בְּקֻלָּר, וְאָמַר 'תְּנוּ לִפְלוֹנִי אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז מִיֵּין מָקוֹם פְּלוֹנִי'. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: יִטֹּל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז מִדְּמֵי אוֹתוֹ הַיַּיִן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה לִתֵּן לוֹ מִן הַיַּיִן מִשְׁקַל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז, וְלֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָא לַדָּמִים; וְזֶה שֶׁיֵּחֲדָן בַּיַּיִן, לְיַפּוֹת אֶת כּוֹחוֹ.

וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁמֵּת וְאָמַר 'הַדֶּקֶל לְבִתִּי', וְהִנִּיחַ שְׁנֵי חֲצָיֵי דֶּקֶל; וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תִּטֹּל הַשְּׁנֵי חֲצָאִים, שֶׁלְּזֶה נִתְכַּוֵּן, וְהֵם שֶׁקָּרָא דֶּקֶל.

וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר 'תְּנוּ לִפְלוֹנִי בַּיִת הַמַּחֲזִיק מֵאָה כַּדִּין', וְנִמְצָא הַבַּיִת שֶׁיֵּשׁ לְזֶה הַמְּצַוֶּה מַחְזִיק מֵאָה וְעֶשְׂרִים. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: זָכָה בְּבַיִת זֶה, שֶׁהַדְּבָרִים מַרְאִין שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְזֶה הָיְתָה; שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן, בְּעַיִן יָפָה נוֹתֵן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.

כגשְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר 'תְּנוּ לְבָנַי שֶׁקֶל בְּכָל שַׁבָּת', אוֹ שֶׁאָמַר 'אַל תִּתְּנוּ לָהֶם אֶלָא שֶׁקֶל', וְנִמְצָא שֶׁאֵין מַסְפִּיק לָהֶם אֶלָא סֶלַע בְּכָל שַׁבָּת - נוֹתְנִים לָהֶם כָּל צָרְכָּן; שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה לְהַרְעִיב אֶת בָּנָיו, אֶלָא לְזָרֵז אוֹתָם, שֶׁלֹּא יַרְוִיחוּ בַּהוֹצָאָה יָתֵר מִדַּי.

כדשְׁכִיב מְרַע שֶׁצִּוָּה וְאָמַר 'אַל יִסְפְּדוּהוּ', אֵין סוֹפְדִין אוֹתוֹ. 'אַל תִּקְבְּרוּהוּ מִנְּכָסָיו' - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ שֶׁיָּחוֹס עַל מָמוֹן בָּנָיו, וְיַפִּיל עַצְמוֹ עַל הַצִּבּוּר, שֶׁאָסוּר לְהַנִּיחוֹ בְּלֹא קְבוּרָה; אֶלָא כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁין לְקָבְרוֹ מִנְּכָסָיו.