ב"ה

Rambam - 1 Chapter a Day

אבל - פרק ט

רמב"ם הלכות אבל - הקדמה

הלכות אבל. יש בכללן ארבע מצות, אחת מצות עשה, ושלש מצות לא תעשה. וזה הוא פרטן:

(א) להתאבל על הקרובים ואפילו כהן מתטמא ומתאבל על הקרובים, ואין אדם מתאבל על הרוגי בית דין, ולפי זה כללתי הלכות אלו בספר זה שהן מעין קבורה ביום מיתה שהיא מצות עשה.
(ב) שלא יטמא כהן גדול לקרובים.
(ג) שלא יכנס עם המת באהל.
(ד) שלא יטמא כהן הדיוט לנפש אדם אלא לקרובים בלבד.

וביאור מצות אלו בפרקים אלו.

אכָּל הַקְּרָעִים שֶׁקּוֹרֵעַ אָדָם עַל שְׁאָר קְרוֹבָיו - שׁוֹלֵל הַקֶּרַע לְאַחַר שִׁבְעָה, וּמְאַחֶה לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ - שׁוֹלֵל לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים, וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם.
וְהָאִשָּׁה קוֹרַעַת וְשׁוֹלֶלֶת מִיָּד, אַפִלּוּ עַל אָבִיהָ וְעַל אִמָּהּ, מִפְּנֵי הַצְּנִיעוּת.
בכְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרֵעַ אָדָם עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ - כָּךְ הוּא חַיָּב לִקְרֹעַ עַל רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, וְעַל הַנָּשִׂיא, וְעַל אָב בֵּית דִּין, וְעַל רֹב הַצִּבּוּר שֶׁנֶּהֱרַג, וְעַל בִּרְכַת הַשֵּׁם, וְעַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף, וְעַל עָרֵי יְהוּדָה, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ.
גכָּל אֵלּוּ הַקְּרָעִים קוֹרֵעַ עַד שֶׁמְּגַלֶּה אֶת לִבּוֹ, וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְאַחִין, מֻתָּר לְשָׁלְלָן, לְמָלְלָן, וּלְלָקְּטָן, וְלַעֲשׂוֹתָן כְּמִין סֻלָּמוֹת - לֹא אָסְרוּ אֶלָא בְּאִחוּי אֲלֶכְסַנְדְּרִי בִּלְבַד.
וְכָל הַקּוֹרֵעַ מִתּוֹךְ הַשְּׁלָל אוֹ הַמְּלָל אוֹ הַלִּקּוּט, לֹא עָשָׂה כְּלוּם; אֲבָל קוֹרֵעַ הוּא מִתּוֹךְ הָאִחוּי הָאֲלֶכְסַנְדְּרִי.
אַפִלּוּ הָפַךְ הַכְּלִי וְנַעֲשָׂת שְׂפָתוֹ לְמַטָּה - לֹא יְאַחֶה.
דוּכְשֵׁם שֶׁהַמּוֹכֵר אָסוּר לְאַחוֹתוֹ, כָּךְ הַלּוֹקֵחַ. לְפִיכָךְ, הַמּוֹכֵר צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לַלּוֹקֵחַ שֶׁקֶּרַע זֶה אֵינוֹ מִתְאַחֶה.
הוּמִנַיִן שֶׁקּוֹרֵעַ עַל רַבּוֹ כְּדֶרֶךְ קֶרַע אָבִיו? שֶׁנֶּאֱמַר "וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד, וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים" (מלכים ב ב, יב) - מִכָּאן שֶׁחַיָּב לְהַבְדִּיל הַשָּׂפָה.
ווּמִנַיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל הַנָּשִׂיא וְעַל אָב בֵּית דִּין וְעַל שְׁמוּעָה שֶׁבָּאָה שֶׁנֶּהֱרַג רֹב הַצִּבּוּר? שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּבְגָדָו וַיִּקְרָעֵם וְגַם כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ. וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב" (שמואל ב א, יא-יב) - "עַל שָׁאוּל" (שמואל ב א ,יב) - זֶה נָשִׂיא, "וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ" (שם)- זֶה אָב בֵּית דִּין, "וְעַל עַם ה' וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב" (שם) - זוֹ שְׁמוּעָה הָרָעָה.
זוּמִנַיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל בִּרְכַת הַשֵּׁם? שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים" (מלכים ב יח, לז).
אֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ וְאֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַשּׁוֹמֵעַ - חַיָּבִין לִקְרֹעַ.
חוְהָעֵדִים אֵין חַיָּבִין לִקְרֹעַ כְּשֶׁיָּעִידוּ בְּבֵית דִּין, שֶׁכְּבָר קָרְעוּ בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ.
טוּמִנַיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף? שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה... עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח, וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו" (ירמיהו לו, כג-כד), מִכְּלַל שֶׁחַיָּבִין לִקְרֹעַ.
וְאֵין חַיָּבִין קְרִיעָה אֶלָא עַל סֵפֶר שֶׁנִּשְׂרַף בִּזְרוֹעַ, כְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. וְחַיָּב לִקְרֹעַ שְׁתֵּי קְרִיעוֹת - אַחַת עַל הַגָּוִיל וְאַחַת עַל הַכְּתָב, שֶׁנֶּאֱמַר "אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּגִלָּה וְאֶת הַדְּבָרִים" (ירמיהו לו, כז).
יוּמִנַיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל עָרֵי יְהוּדָה וְעַל יְרוּשָׁלַיִם וְעַל הַמִּקְדָּשׁ שֶׁחָרְבוּ? שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם וּמִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים" (ראה ירמיהו מא, ה).
יאכָּל מִי שֶׁעָמַד עִם הַמֵּת בִּשְׁעַת יְצִיאַת נִשְׁמָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קְרוֹבוֹ - חַיָּב לִקְרֹעַ.
וְכֵן אָדָם כָּשֵׁר שֶׁמֵּת - הַכֹּל חַיָּבִין לִקְרֹעַ עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָכָם. וְקוֹרְעִין טֶפַח, כִּשְׁאָר הָאֲבֵלִים.
אֲבָל חָכָם שֶׁמֵּת - הַכֹּל קְרוֹבָיו, וְהַכֹּל קוֹרְעִין עָלָיו עַד שֶׁמְּגַלִּין אֶת לִבָּם, וְחוֹלְצִין מִיָּמִין. וּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָכָם, בָּטֵל כָּל שִׁבְעָה.
וּכְבָר נָהֲגוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם לִקְרֹעַ זֶה עַל זֶה טֶפַח, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שָׁוִין, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם מְלַמֵּד אֶת חֲבֵרוֹ.
יבכָּל הַקּוֹרְעִין עַל הֶחָכָם שֶׁמֵּת, כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִירוּ פְּנֵיהֶם מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה, שׁוֹלְלִין.
וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהַקּוֹרֵעַ עַל הֶחָכָם, מְאַחֶה לְמָחָר; שֶׁאַפִלּוּ רַבּוֹ שֶׁמֵּת - אֵין מִתְאַבֵּל עָלָיו אֶלָא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד, אוֹ יוֹם מִיתָה אוֹ יוֹם שְׁמוּעָה.
וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁאַפִלּוּ הַקּוֹרֵעַ עַל הַנָּשִׂיא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שׁוֹלֵל לְמָחָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם.
יגחָכָם שֶׁבָּאָה שְׁמוּעָתוֹ שֶׁמֵּת - אֵין קוֹרְעִין עָלָיו אֶלָא בִּשְׁעַת הֶסְפֵּדוֹ, וְזֶה הוּא כְּבוֹדוֹ. וְשׁוֹלֵל בּוֹ בַּיּוֹם, וּמְאַחֶה לְמָחָר.
ידאַב בֵּית דִּין שֶׁמֵּת - הַכֹּל קוֹרְעִין עָלָיו, וְחוֹלְצִין מִשְּׂמֹאל. וְכָל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּעִירוֹ בְּטֵלִין. וּבְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת נִכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּמְשַׁנִּין אֶת מְקוֹמָן - הַיּוֹשְׁבִין בַּדָּרוֹם יֵשְׁבוּ בַּצָּפוֹן, וְהַיּוֹשְׁבִים בַּצָּפוֹן יֵשְׁבוּ בַּדָּרוֹם.
טונָשִׂיא שֶׁמֵּת - הַכֹּל קוֹרְעִין עָלָיו, וְחוֹלְצִין שְׁתֵּי הַיָּדַיִם מִכָּאן וּמִכָּאן, וְכָל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת בְּטֵלִין. וּבְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת נִכְנָסִין בַּשַּׁבָּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְקוֹרְאִין שִׁבְעָה וְיוֹצְאִין. וְלֹא יִטַּיְּלוּ בַּשּׁוּק, אֶלָא יוֹשְׁבִין מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת דָּוִים כָּל הַיּוֹם.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
Questa pagina contiene testi sacri, per favore trattala con rispetto.
La parashà
Parshah Vaerà
Questa pagina in altre lingue