וְהוּא, בְּהַקְדִּים לְשׁוֹן הַיַּנּוּקָא [בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת בָּלָק] עַל פָּסוּק: "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ" –
"וְכִי בְּאָן אֲתַר עֵינוֹי דְּבַר נַשׁ כוּ', אֶלָּא קְרָא הָכֵי הוּא וַדַּאי,
דִּתְנַן: לֹא יְהַךְ בַּר נַשׁ בְּגִילּוּיָא דְּרֵישָׁא אַרְבַּע אַמּוֹת, מַאי טַעֲמָא, דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהּ,
וְכָל חָכָם עֵינוֹהִי וּמִילּוֹי בְּרֵישֵׁיהּ אִינּוּן, בְּהַהוּא דְּשַׁרְיָא וְקַיְּימָא עַל רֵישֵׁיהּ,
וְכַד עֵינוֹי תַּמָּן, לִנְדַּע, דְּהַהוּא נְהוֹרָא דְּאַדְלִיק עַל רֵישֵׁיהּ – אִצְטְרִיךְ לְמִשְׁחָא,
בְּגִין דְּגוּפָא דְבַר נַשׁ אִיהוּ פְּתִילָה, וּנְהוֹרָא אַדְלִיק לְעֵילָא,
וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא צָוַח וְאָמַר: וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסַר,
דְּהָא נְהוֹרָא דִּבְרֹאשׁוֹ אִצְטְרִיךְ לְמִשְׁחָא, וְאִינּוּן עוֹבָדָאן טָבָאן,
וְעַל דָּא הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ",
עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
