| זוְעַמִּ֥י תְלוּאִ֖ים לִמְשֽׁוּבָתִ֑י וְאֶל־עַל֙ יִקְרָאֻ֔הוּ יַ֖חַד לֹ֥א יְרוֹמֵֽם: |
| |
|
ועמי תלואים למשובתי.
כשהנביאים מלמדים אותם לשוב אלי תלואים הם אם לשוב אם לא לשוב בקושי ישובון אלי:
|
| |
|
ואל על יקראוהו יחד לא ירומם.
ואל הדבר אשר עליו יקראוהו הנביאים יחד לא ירוממוהו עמי ולא יאות לעשותו ויש מפרש ואל על יקראוהו פגעים קשים יפגעום ואל כמו יש לאל ידי (ראשית לא) ואין זאת שהרי נקוד בפתח ואם היה ואל שם דבר היה נקוד בצירי ויונתן תרגם במרעא קשיא יתערעון עשה אל (סא"א על) לשון קשה ולי נראה שפרשתי כהוגן:
|
| |
|
יחד לא ירומם.
כחדא לא יהכון בקומא זקופא:
|
| חאֵ֞יךְ אֶתֶּנְךָ֣ אֶפְרַ֗יִם אֲמַגֶּנְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚יךְ אֶתֶּנְךָ֣ כְאַדְמָ֔ה אֲשִֽׂימְךָ֖ כִּצְבֹאיִ֑ם נֶהְפַּ֚ךְ עָלַי֙ לִבִּ֔י יַ֖חַד נִכְמְר֥וּ נִֽחוּמָֽי: |
| |
|
אמגנך.
אמסרך ביד אויביך כמו אשר מגן צריך (שם יד):
|
| |
|
נכמרו.
נתחממו לשון ארמי וכן עורנו כתנור נכמרו (איכה ה׳:י׳):
|
| טלֹ֤א אֶֽעֱשֶׂה֙ חֲר֣וֹן אַפִּ֔י לֹ֥א אָשׁ֖וּב לְשַׁחֵ֣ת אֶפְרָ֑יִם כִּ֣י אֵ֤ל אָֽנֹכִי֙ וְלֹֽא־אִ֔ישׁ בְּקִרְבְּךָ֣ קָד֔וֹשׁ וְלֹ֥א אָב֖וֹא בְּעִֽיר: |
| |
|
לא אשוב.
מדברי הטוב אשר אמרתי (ויקרא כו) לא מאסתים ולא געלתים להיות משחית את אפרים:
|
| |
|
כי אל אנכי.
המקיים דבר טובתי ואין מדתי להנחם על הטוב:
|
| |
|
בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר.
אחרת כבר הבטחתי להשרות שכינתי בקרבך בירושלים ולא אשרה אותה עוד על עיר אחרת ויש מפרש בעיר ל' שנאה כמו (שמואל א כה) ויהי ערך:
|
| יאַֽחֲרֵ֧י יְהֹוָ֛ה יֵֽלְכ֖וּ כְּאַרְיֵ֣ה יִשְׁאָ֑ג כִּי־ה֣וּא יִשְׁאַ֔ג וְיֶֽחֶרְד֥וּ בָנִ֖ים מִיָּֽם: |
| |
|
כאריה ישאג.
עוד ישאג להם כאריה שיצאו מן הגליות וילכו אחריו:
|
| |
|
ויחרדו בנים מים.
ויתכנשון גלוותא ממערב':
|
| יאיֶֽחֶרְד֚וּ כְצִפּוֹר֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּכְיוֹנָ֖ה מֵאֶ֣רֶץ אַשּׁ֑וּר וְהֽוֹשַׁבְתִּ֥ים עַל־בָּֽתֵּיהֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| אסְבָבֻ֚נִי בְכַ֙חַשׁ֙ אֶפְרַ֔יִם וּבְמִרְמָ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וִֽיהוּדָ֗ה עֹ֥ד רָד֙ עִם־אֵ֔ל וְעִם־קְדוֹשִׁ֖ים נֶֽאֱמָֽן: |
| |
|
סבבוני.
כבר בכחש ובמרמה אפרים ובית ישראל מלכי עשרת השבטים וכל העם אבל יהודה עודנו:
|
| |
|
רד עם אל.
מושל עוד ביראת אלהים:
|
| |
|
רד.
כמו (במדבר כ״ד:י״ט) וירד מיעקב עוד מלכיהם עם הקב"ה:
|
| באֶפְרַ֜יִם רֹעֶ֥ה ר֙וּחַ֙ וְרֹדֵ֣ף קָדִ֔ים כָּל־הַיּ֕וֹם כָּזָ֥ב וָשֹׁ֖ד יַרְבֶּ֑ה וּבְרִית֙ עִם־אַשּׁ֣וּר יִכְרֹ֔תוּ וְשֶׁ֖מֶן לְמִצְרַ֥יִם יוּבָֽל: |
| |
|
רועה רוח.
לשון ריע מתחבר לדברי רוח להעכו"ם:
|
| |
|
ושמן. שלהם למצרים מובילים לתת שוחד למצרים לעזור אות':
|
| גוְרִ֥יב לַֽיהֹוָ֖ה עִם־יְהוּדָ֑ה וְלִפְקֹ֚ד עַל־יַֽעֲקֹב֙ כִּדְרָכָ֔יו כְּמַֽעֲלָלָ֖יו יָשִׁ֥יב לֽוֹ: |
| |
|
וריב לה' עם יהודה.
אליהם הוא מגיד את דברי ריבו אשר עשו לו אחיהם בית ישראל ולא יתמהו בפקדו על יעקב כדרכיו:
|
| דבַּבֶּ֖טֶן עָקַ֣ב אֶת־אָחִ֑יו וּבְאוֹנ֖וֹ שָׂרָ֥ה אֶת־אֱלֹהִֽים: |
| |
|
בבטן עקב את אחיו.
כל זה עשיתי לו אחזו בעקבו סי' שהוא יהיה לו גביר:
|
| הוַיָּ֚שַׂר אֶל־מַלְאָךְ֙ וַיֻּכָ֔ל בָּכָ֖ה וַיִּתְחַנֶּן־ל֑וֹ בֵּֽית־אֵל֙ יִמְצָאֶ֔נּוּ וְשָׁ֖ם יְדַבֵּ֥ר עִמָּֽנוּ: |
| |
|
בכה.
המלאך:
|
| |
|
ויתחנן לו.
כשאמר לו לא אשלחך כי אם ברכתני (בראשית ל״ב:כ״ז) המלאך היה מבקש ממנו הנח לי עכשיו סופו של הקב"ה ליגלות עליך בבית אל ושם ימצאנו ושם ידב' עמנו והוא ואני נסכים לך על הברכות שבירכך יצחק ואותו מלאך שרו של עשו היה והיה מערער על הברכות:
|
| ווַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַצְּבָא֑וֹת יְהֹוָ֖ה זִכְרֽוֹ: |
| |
|
וה' אלהי הצבאות ה' זכרו.
כאשר הייתי מאז כן אני עתה ואם הייתם הולכים עמי בתמימות כיעקב אביכם הייתי נוהג עמכם כאשר נהגתי עמו:
|
| זוְאַתָּ֖ה בֵּֽאלֹהֶ֣יךָ תָשׁ֑וּב חֶ֚סֶד וּמִשְׁפָּט֙ שְׁמֹ֔ר וְקַוֵּ֥ה אֶל־אֱלֹהֶ֖יךָ תָּמִֽיד: |
| |
|
ואתה באלהיך תשוב.
בהבטחתו ובמשענתו שהוא מבטיחך אתה יכול לסמוך ותשוב אליו רק:
|
| |
|
חסד ומשפט שמור. ומובטח אתה לקוות לישעו תמיד:
|
| חכְּנַ֗עַן בְּיָד֛וֹ מֹֽאזְנֵ֥י מִרְמָ֖ה לַֽעֲשֹׁ֥ק אָהֵֽב: |
| |
|
כנען בידו מאזני מרמה.
אתם סמוכים על בצעכם שאתם סוחרים ורמאים ועל עשריכם אתם אומרים אך עשרתי ולא אעבוד את הקב"ה:
|
| טוַיֹּ֣אמֶר אֶפְרַ֔יִם אַ֣ךְ עָשַׁ֔רְתִּי מָצָ֥אתִי א֖וֹן לִ֑י כָּל־יְגִיעַ֕י לֹ֥א יִמְצְאוּ־לִ֖י עָוֹ֥ן אֲשֶׁר־חֵֽטְא: |
| |
|
אך עשרתי. ולמה אעבוד את הקדוש ברוך הוא: |
| |
|
מצאתי און לי.
און כח ומדרש אגדה היה דורש רבי שמעון זצ"ל מצאתי און לי מצאתי לי שטר חוב שיש לי מלכות על ישראל וילכו גם אחיו ויפלו וגו' הננו לך לעבדים (שם נ) און לי דיני שטר כמו כותבין עליו אונו וכמו באוני אחד ובטימי אחת בב"ר וזה פירושו:
|
| |
|
ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי . ירבעם בן נבט שהיה משבט אפרים מתפאר בעצמו ואומר אך עשרתי מצאתי און לי שטר אחד שכל ישראל עבדים לי שאבי קנה אותם דכתיב וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים ומה שקנה עבד קנה רבו וכל ממונם שלי לפיכך אין בי חטא אם אטול כל אשר להם כי הם עבדי מה כתיב אחריו ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים (שמות כ׳:ב׳) גדולה הבאה לאביך במצרים מאתי היתה אמר הקב"ה הננו לך לעבדים לא שכחת אבל אנכי ה' אלהיך שנא' בעשרת הדברות שכחת שהעמדת שני עגלים א' בבית אל וא' בדן ולענין פשוטו של מקר' אתה אומ' מצאתי און לי ע"י עושק ומאזני מרמה ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרי' שם הבחנתי בין טיפה של בכור לטיפה שאינ' של בכור אף אני היודע ונפרע ממאזני מרמה העשויין מבלי הבין ומהטומן משקלותיו במלח כדי לרמות:
|
| |
|
כל יגיעי לא ימצאו לי.
טוב לך אם אמרת בלבך כל ממוני לא יהא בו ספוק לכפר על עוני אשר חטאתי כן תרגם יונתן נביא אמר להון כל עותריכון לא יתקיים לכון ביום תושלמת חוביכון:
|
| |
|
לא ימצאו.
לא יספיקו כמו (במדבר י״א:כ״ב) ומצא להם ולא יתכן לפרש כל יגיעי כל היגיעים לבקש עוני ולא ימצא לי עון שאם כן היה ראוי לכתוב כל יגיע בלא יו"ד ולנקוד בציר"י אבל עתה אינו ל' יגע אלא לשון יגיע:
|
| יוְאָֽנֹכִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עֹ֛ד אוֹשִֽׁיבְךָ֥ בָֽאֳהָלִ֖ים כִּימֵ֥י מוֹעֵֽד: |
| |
|
עוד אושיבך באהלים.
אכרית מתוכך סוחרי מרמה ואושיבך באהלים אעמיד מתוכך תלמידים עוסקי' בתורה:
|
| |
|
כימי מועד.
כימי מועד הראשון שהיה יעקב איש תם יושב אוהלים:
|
| יאוְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים וְאָֽנֹכִ֖י חָז֣וֹן הִרְבֵּ֑יתִי וּבְיַ֥ד הַנְּבִיאִ֖ים אֲדַמֶּֽה: |
| |
|
ודברתי על הנביאים.
להוכיח אתכם ולהחזיר אתכם למוטב:
|
| |
|
וביד הנביאים אדמה.
נראיתי להם בכמה דומיות, ד"א אדמה להם דברי ע"י משלים כדי לישבם על שומעיהם:
|
| יבאִם־גִּלְעָ֥ד אָ֙וֶן֙ אַךְ־שָׁ֣וְא הָי֔וּ בַּגִּלְגָּ֖ל שְׁוָרִ֣ים זִבֵּ֑חוּ גַּ֚ם מִזְבְּחוֹתָם֙ כְּגַלִּ֔ים עַ֖ל תַּלְמֵ֥י שָׂדָֽי: |
| |
|
אם גלעד און.
אם בא להם שבר ואונס הם גרמו לעצמם כי אך שוא היו ובגלגל שורים זבחו לעכו"ם:
|
| |
|
גם מזבחותם.
רבים כגלים שעל תלמי שדי:
|
| |
|
תלמי שדי.
היא מענית המחרישה קרויה תלם:
|
| יגוַיִּבְרַ֥ח יַֽעֲקֹ֖ב שְׂדֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיַּֽעֲבֹ֚ד יִשְׂרָאֵל֙ בְּאִשָּׁ֔ה וּבְאִשָּׁ֖ה שָׁמָֽר: |
| |
|
ויברח יעקב שדה ארם וגו'.
כאדם שאומר נחזור על הראשונות שדברנו למעלה וישר אל המלאך ועוד זאת עשיתי לו הוצרך לברוח שדה ארם ידעתם איך שמרתיו:
|
| |
|
ובאשה שמר.
את הצאן:
|
| ידוּבְנָבִ֕יא הֶֽעֱלָ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם וּבְנָבִ֖יא נִשְׁמָֽר: |
| |
|
ובנביא העלה ה' וגו'.
ועל שאתם מבזין את הנביאים ומלעיגין בדבריהם הלא בנביא העלה וגו':
|
